פילאטיס ודופמין (Dopamine): איך תרגול מודע משפיע על הגוף, המוח וההרגשה שלך?

רובנו מכירים את הפילאטיס כתרגול לשיפור היציבה, לחיזוק הגוף ולמניעת כאבים. אבל מאחורי התנועה המדויקת והנשימה המודעת מסתתר סוד נוסף – השפעה ישירה על מערכת הדופמין במוח.

דופמין, dopamine, הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שאחראי על תחושת ההנאה, המוטיבציה והריכוז. הוא זה שמעניק לנו את תחושת ה"סיפוק" אחרי שהצלחנו במשהו - בין אם זו ריצה טובה, מטלה שהשלמנו, או אפילו נשימה עמוקה אחרי תרגיל מאתגר. כשיש איזון בדופמין, אנחנו חשים אנרגטיים, ממוקדים ורגועים. כשיש חוסר - מגיעים חוסר חשק, עייפות וקושי להתרכז.

איך פילאטיס משפיע על הדופמין?

בתרגול פילאטיס כל תנועה דורשת תשומת לב. המוח צריך לתאם ובריכוז בין נשימה, יציבה, שרירי ליבה ותנועה מדויקת. התיאום הזה יוצר פעילות עצבית עשירה – והמוח מגיב לכך בשחרור דופמין.

• מיקוד ודיוק - בכל פעם שאתה מבצע תנועה בצורה נכונה, המוח “מתגמל” אותך בתחושת הצלחה קטנה. הדופמין שנפלט מגביר מוטיבציה וריכוז, ממש כמו משחק שבו אתה רוצה לעבור שלב נוסף.

• שליטה ונשימה - הנשימה העמוקה והמכוונת מפעילה את המערכת הפאראסימפתטית – זו שאחראית על רגיעה וויסות. כשהגוף רגוע והמוח ממוקד, מערכת הדופמין פועלת בצורה מאוזנת ובריאה.

• קואורדינציה וזרימה - פילאטיס משלב עבודה על שיווי משקל, תנועה מאתגרת והפעלה של שרירים קטנים לצד שרירים גדולים. המורכבות הזו מעוררת את המוח, משפרת תקשורת עצבית ומגבירה תחושת נוכחות.

ההשפעות שמרגישים בגוף ובנפש

• תחושת רוגע ומיקוד לאחר השיעור - תרגול פילאטיס עוזר להפחית מתח פיזי ונפשי, מה שמאזן את רמות הדופמין וגורם לתחושת בהירות וקלילות.

• שיפור מצב רוח - כשמערכת הדופמין פועלת היטב, נוצרת תחושת סיפוק טבעית. זה לא “היי” רגעי כמו אחרי אימון אינטנסיבי, אלא שלווה עמוקה שמגיעה מבפנים ונשארת.

• עלייה באנרגיה לאורך היום - תרגול עקבי גורם לגוף “לרצות לזוז” יותר. זהו אפקט מצטבר של ויסות עצבי והגברת זרימת דם למוח ולשרירים.

• חיבור לעצמך - בפילאטיס שמתורגל באופן אישי, 1X1, או בדואט - אין תחרות או דחיפה מוגזמת - יש הקשבה לעצמך והקשבה שלי כמורה לצרכים ולמסוגלות הסובייקטיבית של מי שמולי. ההקשבה הזו מחזקת אצלך את הקשר בין הגוף למוח – ואת היכולת ליהנות מתנועה פשוטה ונקייה.

פילאטיס טוב זה כמו לעוף בחלל

פילאטיס כדופמין טבעי

בעולם שמלא בגירויים מהירים - אנחנו רגילים לקבל “מנת דופמין” רגעית מכל נוטיפיקציה של כל אפליקציה, אבל הגוף שלנו זקוק למקורות טבעיים ועמוקים יותר של סיפוק.

כאן בדיוק נכנס הפילאטיס לתמונה. הוא מלמד את המערכת שלך לאזן את עצמה - כך שתוכל לחוות תחושת חיוניות יציבה יותר, לאורך זמן;   ומעל להכל, הוא מחזק את הגוף ואת העצמאות שלך בו ואת תחושת העצמיות באופן כללי.

לסיכום:

פילאטיס הוא הרבה יותר מתרגול גופני – זו שפה של חיבור בין מערכת העצבים, התנועה והנשימה. הוא עוזר לווסת את הדופמין, לא רק דרך גירוי חיצוני, כמו עבודה כנגד קפיצים, אלא גם דרך נוכחות פנימית. כל תנועה מדויקת, כל נשימה מודעת, היא בעצם “אות” קטן למוח שאומר :

הכול מאוזן. אתה בטוב. אתה בדרך ובתהליך. אפשר לנשום ולהרגיש.